מאבק עז התנהל בטריפולי של שלהי המאה ה 19 בין זרמי החינוך השונים.מחד, הזרם המסורתי-שמרני של תלמודי התורה, בהם למדו ילדי ישראל, קריאה, מקצועות קודש ותפילה בלבד ומאידך, הזרם "המתקדם"-ה"זר" בדמות בית הספר האיטלקי ובית הספר של תנועת כי"ח (כל ישראל חברים) שמקורה בצרפת שגרס כי מקצועות קודש בלבד אינם מספקים ושיש ללמד את הנוער מלאכות, מעט חשבון ואת השפה הצרפתית.עד למאה ה 18 התנהלו הלימודים במתכונת של ה"חדר", בהם לימד מורה/רב קבוצה מצומצמת של ילדים בעלי יכולת. מאז המאה ה 18, בהשתדלות הקהילה היהודית נשכרו שרותיהם של רבנים ומלמדים שהרביצו תורה בילדי הקהילה בנוסף לתלמוד תורה שהיה פעיל בבית הכנסת הגדול ובעוד כמה בתי כנסת ב"חארה".
כך, במשך כעשרים שנה, התנהל החינוך בטריפולי, כשכל זרם מושך לכיוון אחר
עד לשנת 1905 למדו הילדים במבנים שונים ולא מוסדרים. בשנת 1905 הסתיימה הכשרתו של בניין ובו כיתות לימוד רבות. זהו בית הספר "דאר סרוסי" שבו רבים, אם לא כל, ילדי טריפולי למדו באופן זה או אחר
