בית הקברות היהודי בטריפולי

בית העלמין היהודי בטריפולי הוקם מזרחית לרובע היהודי העתיק (החארה) בסמוך לחוף הים.
בשנות השמונים של המאה הקודמת הקימה עיריית טריפולי בשטח בית העלמין מגדלי מגורים וכביש רחב המוביל ממרכז העיר נסלל במקומו.

בתי הכנסת ברחוב "שאראע צלאוות" בטריפולי

ברחוב "שאראע צלאוות" ברובע היהודי בטריפולי שכנו זה לצד זה 3 בתי כנסת. בית הכנסת הגדול צלא לכבירה, "צלאת צ'אר פרג'ון" ובית הכנסת דר בישי.
באופן טבעי, בהיות טריפולי העיר המרכזית בחיי יהודי לוב נמנו בשנת 1923 כ 34 בתי כנסת גדולים וקטנים ששימשו את יהודי המקום במשך כל שעות היום. היו כאלה שהיו פתוחים רק בשבתות והיו כאלה שהיו פתוחים רק בימי חול (במיוחד אלה שהיו קרובים למקומות העבודה בשווקים).חלקם של בתי הכנסת עתיקי יומין, אולם נסתרו ונבנו מחדש מס' פעמים וחלקם "חדשים" יחסית שנבנו בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20.

...בחלק מבתי הכנסת לא פסקה תורה בכל שעות היממה: בשעות היום למדו במקום תלמודי התורה ובתי הספר, נערכו תפילות בשיטת ה"סרט הנע" כשבטרם הסתיים מניין, השני כבר מתחיל. שיעור תורה ניתנו בשעות אחה"צ והערב לבעלי בתים עד לשעות הקטנות של הלילה. בטריפולי אף הוקמה "חברה" ללימוד תורה בכל שעות הלילה וזאת כדי לא להשאיר את העיר בלי תורה אף לא רגע אחד - לחברה זו קראו "שומרים לבוקר" והיו חברים בה עשרות בעלי מקצוע שפעם בחודש קיבלו על עצמם לימוד תורה בחברותה ע"פ סדר מוגדר כשבראש כל חברותה עומד רב ידוע ומקובל....

על בתי הכנסת בלוב...

בית הספר העברי דאר א סרוסי בטריפולי

מאבק עז התנהל בטריפולי של שלהי המאה ה 19 בין זרמי החינוך השונים.מחד, הזרם המסורתי-שמרני של תלמודי התורה, בהם למדו ילדי ישראל, קריאה, מקצועות קודש ותפילה בלבד ומאידך, הזרם "המתקדם"-ה"זר" בדמות בית הספר האיטלקי ובית הספר של תנועת כי"ח (כל ישראל חברים) שמקורה בצרפת שגרס כי מקצועות קודש בלבד אינם מספקים ושיש ללמד את הנוער מלאכות, מעט חשבון ואת השפה הצרפתית.
עד למאה ה 18 התנהלו הלימודים במתכונת של ה"חדר", בהם לימד מורה/רב קבוצה מצומצמת של ילדים בעלי יכולת. מאז המאה ה 18, בהשתדלות הקהילה היהודית נשכרו שרותיהם של רבנים ומלמדים שהרביצו תורה בילדי הקהילה בנוסף לתלמוד תורה שהיה פעיל בבית הכנסת הגדול ובעוד כמה בתי כנסת ב"חארה".
כך, במשך כעשרים שנה, התנהל החינוך בטריפולי, כשכל זרם מושך לכיוון אחר

עד לשנת 1905 למדו הילדים במבנים שונים ולא מוסדרים. בשנת 1905 הסתיימה הכשרתו של בניין ובו כיתות לימוד רבות. זהו בית הספר "דאר סרוסי" שבו רבים, אם לא כל, ילדי טריפולי למדו באופן זה או אחר

קרא יותר...